רתיעה מגברים

 שלום,
 אני סטרייטית שיהיה ברור 🙂 אבל יש לי רתיעה מגברים. בגיל ההתבגרות הייתי עשינה וסופר ביישנית והתביישתי ולא רציתי חבר נראה לי היום שזה קשור לדמות אבהית מנוכרת מזלזלת בי ובאימי. אבל בצבא חל בי שינוי כי הייתי בבסיס רק של גברים. אחרי צבא כבר רציתי באמת לחפש חבר לקשר רציני כי נורא קשה לי רגשית להיות עם כל אחד או יותר נכון קושי מפרידה. כשהייתי יוצאת עם בחורים לפתע נהייתה לי רתיעה הבנתי שיש אהבה ויש סקס או סטוץ ופחדתי או יותר נכון הרגשתי שמה שמעניין אותם זה הגוף או המראה שלי. חלקם דיברו על מין בדייט  חלקם הזמינו הביתה ולא אהבתי את המגע שלהם ליצור קרבה מאולצת.. מה שגרם לי לרתיעה הוא העובדה שהוטרדתי מינית כל הזמן היו נדבקים אליי כל מיני טיפוסים אחד ירק עליי אחרי שפגש אותי שוב בדרכו לאחר שלא נתתי לו את  הטלפון שלי, אחר עקב אחרי את כל רחוב דיזנגוף עד שנכנסתי לחנות להלבשה תחתונה, עקבו אחריי גם עם רכב. בחור אחד חטף אותי ברכב למגרש נטוש. גבר אחד נגע לי בחזה באוטובוס ועוד ספור מקרים.. נוצר בי רתיעה שכל מי שמתקרב אליי אני מרגישה בחילה  אני לא מסוגלת לצאת עם שום בחור ונלחצת מדייט. אני התנזרתי שנים מלצאת ושוב כשאני משתחררת הדבר חוזר על עצמו. השבוע במקום עבודתי אחד העובדים חיבק אותי ןהעביר את ידו על צווארי.
 אין לי אמון בגברים וההתקרבות המהירה שלהם בשייטים רק מבלבלת אותי. שבוע שעבר יצארתי עם בחור והתנהגתי גופנית כמו ילדה קטנה הוא ליטף אותי ביד ואני התכווצתי לא יכולתי להביט בפניו סוג של פחד שינשק אותי לבסוף הוא שאל אם אף פעם לא היה לי גבר..
  למי עליי לפנות ואיך משתחררים מזה אני מרגישה שאני בלופ עד שנרגעת אחרי כמה שנים שוב קורה לי משהו.. אני כל הזמן שומרת על עצמי ומפחדת