בריאות מינית של האישה מתחילה ביכולתה לחוות יחסי מין שאינם מלווים בכאב פיזי משום סוג. חשק מיני נשי, הנאה וסיפוק מיני לא יכולים להתקיים כשכואב. 10%-15% מהנשים מרגישות כאבים בזמן קיום יחסים או לאחר מכן, תמיד או רק בתנוחות מסוימות. זהו מצב לא נורמלי שאסור להשלים איתו. אישה מגורה, שרוצה לקיים יחסי מין מלאים, יכולה להכיל כל גודל של איבר מין ובדרך כלל הכאבים אינם נובעים מבעיה של אנטומיה ומבנה אברי המין. נשים שסובלות מחוסר יכולת לקיים יחסי מין ללא כאבים נמנעות מיחסי מין ומועדות לאבד את החשק המיני.
הכאבים יכתיבו הימנעות מיצירת קשרים אינטימיים, או התפשרות על קשר זוגי שאין בו הנאה ממין או אין בו מין כלל, מה שיגרום להן לחוש תסכול ורגשות אשם כלפי בן הזוג.
נשים שסובלות מכאבים בזמן המגע המיני (וסטיבוליטיס) או מכיווץ לא רצוני שאינו מאפשר חדירה (וגיניזמוס), עלולות לבחור מראש בן זוג שאינו נמשך אליהן או בן זוג שסובל גם הוא מבעיה מינית לא מטופלת , שאין לו הרבה חשק מיני ודרישות מיניות מסיבותיו שלו, וזוהי בחירה פתולוגית ממקום לא בריא.
לבעיות של כאבים יש שם, אבחנה ופתרון רפואי אצל רופאים סקסולוגים וגניקולוגים המתמחים בכך. מומלץ לפנות לטיפול מיני אצל סקסולוג.
הכלל הראשון הוא לא לקיים יחסי מין בכוח ולהתעלם מהכאב. זה אינו פתרון. יש פתרון, הוא לא ניתוחי, והוא משלב ריפוי והרפיה דרך עבודה על רצפת האגן עם פיזיותרפיסטית המתמחה בכך, ופתרון פסיכו תראפי וסקסולוגי לשבירת המעגל השלילי של החרדות הנובעות מזכרון וציפייה לכאב.
