מיניות אצל חולים ובעלי מוגבלויות

מיניות היא דבר מסובך גם אצל אנשים בריאים שאינם סובלים משום מגבלה. בריאות מינית אצל אדם חולה, או משתקם ממחלה או מי שסובל ממגבלה פיזית היא אתגר שאפשר וצריך להשיג אותו. מיניות טובה תלויה בכך שגם אם גופנו לא מושלם או מתפקד מבחינות אחרות, המוח הוא עדיין איבר המין החשוב ביותר, והגוף הוא רק הכלי כדי להתקרב מינית לבן הזוג.

יכולתנו לתת ולקבל הנאה לא צריכה להיפגע בגלל תאונה או מחלה, אם אנחנו רוצים בקרבה.

מצב של נכות או חולי פוגע בתחושת הכול יכול שלנו. פתאום ישנן מגבלות. מחולים כרוניים או מוגבלים נלקח החופש להתנהל בעולם ללא רופאים, תרופות או מחשבה על סדר יום טיפולי. המגבלה הגופנית משפיעה פסיכולוגית ופוגעת ביכולת לפנטז ללא גבולות, ביכולת לרצות יותר מחיי המין.

התלות ברופא, בסדר היום ובתרופות מקשה על איבר המין העיקרי, המוח, כי לפנטזיה אסור שיהיה גבול.

בתור סקסולוג אני אוהב לטפל בבעיות מיניות וזוגיות של נכים וחולים כרוניים. אני מטפל בהם כמו בכולם, אך התוצאות הטובות של הטיפול מדהימות אותי כל פעם מחדש.

הטיפול באנשים עם מוגבלות מוכיח לי שוב כמה חיות וכוח יש בדחף לאהבה, קרבה ומין. כרופא, אני מבין מה מקור המחלה או הנכות ומוודא שהטיפול השוטף שהם מקבלים, לא פוגע ביכולתם לתפקד או להנות.

הפתרון שלי, כפסיכותרפיסט וסקסולוג, לנפץ יחד איתם את הדעות הקדומות, לשקם את הדימוי העצמי והמיני שנפגע, וללמד אותם להגיע לרמה יותר גבוהה של הנאה מזו שהם חשבו שהם מסוגלים להגיע אליה.

לעולם לא אשכח את אותה פציינטית צעירה ויפיפייה, שהגיעה אלי ישובה בכסא גלגלים לאחר תאונת דרכים שהותירה אותה משותקת מהמותניים ומטה, ללא שליטה על הסוגרים. במהלך הטיפול, אותה בחורה שיקמה את חייה, נישאה לגבר נפלא שמעריץ אותה, ולמדה להגיע לאורגזמות נפלאות ממקור מוחי. הטיפול היה מבוסס על החייאה ושחזור זיכרון מהאורגזמות שהיו לה לפני התאונה, בדומה לתחושות של איברי פנטום.