ובכן התאלמנתי לפני שלוש שנים . אחרי שנה וחצי התחלתי לחפש זוגיות , לא טוב לי לבד , אבל לא החלטתי איזה סוג זוגיות אני רוצה , התחלתי לצאת עם גברים בחלקם התנהגתי כמו אחת שיודעת מה היא רוצה ועם אחדים יצאתי מבולבלת . התחלתי לקיים עם חלקם יחסי מין ומכיוון שבעלי המנוח היה חולה הרבה זמן גם הרבה זמן לא קיימתי יחסי מין היה תאבוןגדול והתאבון רק גבר , עד כדי כך שאני מוכנה להפגש עם גברים 10 שנים יותר צעירים ממני כשברור לי שמקשר כזה לא יצמח הגבר שיזקן איתי , אני בת 62 . כרגע אני בקשר עם בחור צעיר ממני 15 שנה , בחור נחמד , עדין ומספק מינית . החלטתי שבינתיים אני נהנת מהמצב , אבל בימים אחרונים הופיע לי לחיים גבר בגילי שמעוניין בי , ודי תואם את הטעמים שלי , ברור שלא יצרתי קשר רומנתי ובודאי לא מיני אבל פתאום התעוררה שאלה , האם אני אפסיד את הגבר שאיתו אני מסוגלת להזקן איתו ומצד שני הבחור השני בסדר איתי אין שום סיבה מוצדקת לעזוב אותו , גם לא אוהבת את הקטע של עיניים גדולות , לא יהיה לזה סוף תמיד אראה משהוא מתאים יותר ולא אתחיל להחליף כל פעם , גם כשהייתי נשואה פגשתי גברים שהייתי רוצה שיהיו חלק מחיי אך מעולם לא בגדתי ואפילו לא שקלתי במחשבות לעשות זאת . אני מרגישה די אבודה .