הפער בחשק המיני בין בני זוג הוא אחת הסיבות הנפוצות של פניות לטיפול זוגי בקליניקה שלי. כשמדברים על פער בחשק המיני הכוונה בעצם לאי-התאמה בין רצונותיהם של בני הזוג. המצב הסטריאוטיפי יותר הוא זה שבו הגבר רוצה יותר והאישה רוצה פחות, אולם יש כמובן גם מקרים הפוכים, שבהם דווקא לאישה יש חשק מיני גבוה ואילו הגבר מעוניין הרבה פחות.
שישה מתוך עשרה זוגות בין גיל 20 ל-60 מספרים על פערים בחשק המיני. ב-40% מהמקרים הנשים הן אלה המתלוננות על כך שבני-זוגן מעוניינים במין פחות מהן.
החשק המיני של בן הזוג שמעוניין ביותר יחסי מין חונק את החשק המיני של זה שרוצה פחות , ונפתח מעגל שלילי של תסכול וכעס. הפתרון הוא לפנות לרופא סקסולוג או לטיפול זוגי.
בטיפול מבינים מה הבעיה, מטפלים במקור שלה , ובונים מחדש מיניות טובה ביחד.
סיבות רפואיות הגורמות לחוסר חשק מיני
הסיבות לתלונה המאוד מטרידה ושכיחה זו הן לעיתים רפואיות– למשל בעיות הורמונאליות בקרב נשים או גברים. רמות גבוהות או נמוכות מדי של הורמון הטסטוסטרון הפרולקטין או ה-TSH עלולות להשפיע לרעה על החשק המיני בקרב נשים או גברים. אם גבר סובל מבעיות של זיקפה שלא מופיעה , לא חזקה מספיק או לא מחזיקה מעמד לאורך הזמן שדרוש לבני הזוג כדי ליהנות, עלולים גם כן להיווצר פערים בחשק המיני בין בני הזוג.
חוסר חשק מיני הנובע מחוסר סיפוק
סיבה שנייה לאי-התאמה בין בני זוג מבחינת החשק המיני היא מצב של חוסר סיפוק מיני. אם האישה לא נהנית מספיק מיחסי המין ולא מגיעה לסיפוק, למשל אם הגבר סובל משפיכה מהירה, אם אין מספיק משחק מקדים או בכלל תשומת לב לבת הזוג ולהנאה שלה), יחסי המין נתפשים בעיני האישה כלא-מהנים והיא אפילו עלולה להתייחס אליהם כאל סוג של מטלה נוספת שעליה לבצע. במצב כזה כמובן שלא יהיה לה חשק מיני רב.
בוודאי שאם לאישה כואב בזמן שהיא עושה אהבה, לא יהיה לה חשק לעשות זאת.
חוסר חשק מיני כתוצאה מבעיות בזוגיות
אולם הסיבה הנפוצה מכולן לחוסר חשק מיני היא פשוט בעיה בזוגיות. כשיש בעיה לא מטופלתמצטברים כעסים ומונעים הופעת חשק אצל כל המעורבים בדבר.
טיפול זוגי להשבת האיזון בחשק המיני
בטיפול זוגי מעלים באופן יזום והדרגתי את תדירות יחסי המין. הכלל הוא שאת יחסי המין צריך ליזום מי שמעוניין בהם פחות, כלומר מי שבעל חשק מיני נמוך יותר. כך מבטיחים שהצד השני יפסיק להיתקל בסירוב בכל פעם שהוא מציע לקיים יחסים. חשוב להבין שהסירובים הללו פוגעים, נוראיים והרסניים מאד.
בטיפול הזוגי קובעים מראש את תדירות יחסי המין באופן שיתאים לשני בני הזוג. אם הגבר היה מעוניין לקיים יחסים על בסיס יום-יומי ואילו האישה מסתפקת בפעם אחת בשבוע, נחליט שמפגשים מיניים יתקיימו כל יומיים או כל שלושה. את היוזמה נחלק בין בני הזוג. פעם תורו ופעם תורה. כך יוכל כל אחד מהם לשלוט על התדירות ולתכנן קיום יחסי מין מתי שיותר מתאים לו או לה. בני הזוג צריכים ללמוד כיצד לסרב בצורה שלא פוגעת. עלינו להבטיח שסירוב היום אינו סוף פסוק אלא רק דחיה קלה, לפעם הבאה. כאשר אנחנו מסרבים חשוב שנאמר, באותה נשימה עד כמה אנחנו אוהבים את בן או בת הזוג שלנו ומבינים את הצורך שלהם.
אחד המקרים הנפוצים הוא כאשר גבר רוצה לקיים יחסים כל יום ואילו האישה אינה יכולה לעמוד בתדירות הזאת. היא אמנם אוהבת אותו, אבל דרישותיו התמידיות ותלונותיו שהוא לא מסופק חונקות אותה וגורמות לה להיסגר. כשהיא כבר מסכימה לקיים יחסי מין, היא עושה זאת בלי חשק והגבר כמובן חש בזאת ומרגיש ממורמר עוד יותר. על סף גירושים הם מגיעים לטיפול. במצב כזה תפקידי להסביר לבן הזוג שאישתו אוהבת אותו, אבל שהתדירות שהוא מעוניין בה, ובמיוחד דפוס ההתנהלות שבו הוא שב ויוזם והיא ממשיכה ומסרבת אינו בריא עבורם. עדיף שיעביר את הכדור אליה ויתן לה ליזום. אמנם התדירות עשויה להיות נמוכה ממה שהיה רוצה, אך ההנאה של שניהם תהיה רבה יותר ובריאה יותר.
כשמגיעה לטיפול זוגי אישה שחושקת מאד בבעלה, ורוצה לשכב איתו מידי יום והוא מסתפק בפחות,
צריך להבין שבשבילה יחסי מין הם דרך להשתכנע שבעלה באמת אוהב אותה. בעיניה, אהבה וחשק מיני או קיום יחסים הם אותו דבר ולכן אם הוא אינו מעוניין במין היא מפרשת את סירובו כאילו שהוא לא מעוניין בה ולא אוהב אותה. בטיפול הזוגי אני מסייע לאישה לראות את כל הדרכים שבהן בוחר בעלה להביע אהבה ותשומת לב, שלא דרך המיטה. במקביל, אני עוזר לו לגלות מחדש את החשק המיני שלו וליזום יותר יחסי מין כדי שאישתו לא תיתקל שוב ושוב בסירוב מצדו.