כשמתחילים בזיוף אורגזמה, נכנסים למלכודת – מלכודת של ויתור על ניסיון לתקשר מינית באמת. זיוף אורגזמה וכל דבר שגורם להפסקה של התקשורת בין בני הזוג , לא מועיל ויכול רק להזיק. כשאישה לא מצליחה לגמור ומזייפת אורגזמה, היא מרימה ידיים וחושבת לעצמה "אני לא מאמינה שאני אוכל לגמור אי פעם עם הגבר הזה", היא בוחרת לשקר כדי לשמור על האגו של האדון, כדי לקצר את החדירה, או כדי להראות נורמאלית בהתחלה. אבל, לכל שקר יש מחיר- את נתקעת עם השקר שלך ואז מהרגע הראשון של החדירה את כבר חושבת על "אם הפעם זה יקרה או לא". כתוצאה מכך, כבר מההתחלה את לבד בזמן החדירה ולא מתחברת למה שקורה. המחיר הוא זה שאת עוברת להיות צופה של החדירה ולא חלק ממנה, זאת אומרת שאת מודעת לכל דבר שקורה בזמן ההתעלסות, וכל דבר יכול להפריע לך.
כשמזייפים אורגזמה, אין אפשרות לשיפור מפני שבן הזוג משוכנע שהכול בסדר. אני מעדיף פציינטית שלא מצליחה לגמור, אומרת את זה ומטילה את האחריות ואת אי הנוחות על הכתפיים של הגבר, במקום אישה שנסגרת, לא מעיזה לדבר וסובלת.
לא מצליחה לגמור? לא הכל באשמתך.
נשים, התעוררנה, את לא מצליחה לגמור? לא כל האשמה עלייך. דעי שכדי להגיע לאורגזמה נרתיקית, בעיקר צריך מאהב טוב שיודע איך לענג אישה, או לפחות גבר שמוכן להשקיע. הכרתי נשים שלא הגיעו לאורגזמה בהתחלה של הקשר אך האורגזמה נשארה כמטרה אולטימטיבית של הזוג שגם אחרי מספר שנים ממשיך ליהנות ולחפש. זיוף אורגזמה זה באמת לשקר ולחסום כל אפשרויות לשיפור.
זיוף אורגזמה – איך מפסיקים?
אז מה עושים עכשיו? איך לצאת ממצב זה שהוא כבר קיים? איך להגיד עכשיו שהכול היה הצגה? אז מה לא לעשות? קודם כל, אף פעם לא לספר שאת לא גומרת מההתחלה, לא צריך להגזים גם עם הכנות, מפני שזה מתקבל כשקר נוראי אצל בן הזוג. אני מציע להתחיל להתלונן על כך שאת לא מצליחה לגמור "לאחרונה" ולספר על בעיה חוזרת. וכך, לתפוס טרמפ על הבעיה החדשה ולפנות לרופא סקסולוג.
תמיד כשמגיע זוג לטיפול זוגי, עקב כל בעיה, אני מקבל אותם חלק מהזמן בנפרד. כשהאישה בנפרד, מתלוננת באוזניי על כך שהיא מזייפת אורגזמות, אני ממליץ לה להגיד לבן זוגה שרק מאז תחילת הטיפול הזוגי היא לא מצליחה לגמור, ואז האשמה היא עלי, המטפל, וכך האחריות "להחזיר" את האורגזמה היא עלי גם כן. אני יכול להתמודד עם זה. זהו פתרון נוח לאישה לצאת ממצב של שקר ממושך ולזוג, לתת תקווה שיתחילו ליהנות באמת.
