עד לפני שלושים וארבעים שנה, ההשלכות והתוצאות של מעשה בגידה של אישה נשואה היו חמורות ובלתי נסבלות. החברה לא יכלה לקבל אישה שמנסה לספק צרכים רגשיים או מיניים אצל גבר אחר שאינו בעלה. הפיתויים לנשים היו מעטים יותר, רובן לא עבדו ולא נחשפו לגברים זרים, ולא היו בידן אמצעי מניעה שאפשרו חופש מיני ללא חשש מהריון לא רצוי.
כיום ניתן לדבר כמעט על מספרים זהים בין אחוז הבגידות בקרב נשים וגברים. בעוד שאצל גברים מסתמנת מגמת ירידה, שיעור הנשים הבוגדות דווקא עולה. ממחקרים חברתיים רבים עולה כי כ-20%-30% מהנשים בגדו בבן זוגן.
מה הסיבות לבגידה?
בגידה מגיעה מתסכול, אנחנו מפסיקים להילחם כדי לשנות משהו בזוגיות שלנו ומוותרים על השינוי. אנחנו נסגרים, נאטמים ומתחילים לשקר.
נשים בוגדות בגלל חלל שנוצר בחייהן, במקום שבן הזוג הזניח. בגלל וויתור. הן לא מנסות יותר לתקן את היחסים עם בן הזוג בבית, ולא מאמינות שזה אפשרי, הן מחפשות בחוץ את מה שחסר להן. הבגידה נותנת שאיפה של חמצן כדי שתוכל לסבול את מה שקורה בבית.
בגידה ממקור כזה איננה פתרון טוב, היא רק מוסיפה עוד בעיה שתצטרך להתמודד איתה. הסיבה העיקרית לחוסר נאמנות היא חוסר סיפוק מיני או רגשי בזוגיות. 20 אחוז מהזוגות לא מקיימים יחסי מין בכלל.
נשים מדברות על חשק לפיתוי מיני, לפרגון, לתשומת לב כסיבה לחוסר הנאמנות שלהן. אחד המניעים של אישה לבגוד, נובע מחוסר בתשומת לב. היא תתן סקס ותקבל תשומת לב. הרבה פעמים רואים שנשים מנהלות רומן, מנהלות סיפור אהבה כדי לקבל תשומת לב, כי פתאום מישהו מגיע ורואה אותן שוב כמושכות, מסתכל עליהן כמו פעם ומדליק בהן שוב את הנשיות.
בגידה על סוגיה וגווניה מוגדרת כשקר שניתן לחלק אותו לכמה דרגות. למשל אישה "המקיימת" סייבר סקס באינטרנט זוהי כבר רמה של בגידה מסוימת. ניתן להגדיר בגידה גם כמעבר מיחסים שהם כביכול אפלטוניים ליחסים הכוללים סקס.
ההשקעה הרגשית הרבה יותר גדולה בבגידות אצל נשים. ולכן, כשנשים בוגדות, רוב הבגידות הן טראומטיות. הבגידה מגיעה באמצע או בסוף הליך של שינוי בהתנהגות וגילוי של עולם שלם של הנאה שהבעל לא שותף לו, ולפעמים מתגלה רק כשהבעל מחליט לערב חוקר פרטי.
בגידה נשית, בניגוד לבגידה של גבר, מסמנת שהאישה אולי כבר עברה את השלב שאפשר להציל בו את הזוגיות. הבגידה יכולה להוות טריגר לפרידה מבחינתן. הן כבר בשלות לעזוב. זהו שלב שהן עוברות לפני שהן קמות והולכות.
