מרחב אישי

שלום,
 יש לי בעיה שרוב הגברים לא מושכים אותי שאני מסתובבת נניח ברחוב או בלימודים כלומר לא נדלקת על אף אחד…אף אחד לא בולט לי בעניים. לעומת גברים שכמובן מתחילים עם בנות ואיתי. אלו שמתחילים איתי גם לא נראים באותה שנייה כשאני יוצאת עם גברים תמיד אבל תתמיד רוצים לנשק אותי ולא בסוףהערב לפעמים כל שלב ההתקרבות מתחיל מהר מאוד  כמו לגעת בידיים ללטף את הגב לקרב את הפנים שלהם אליי לנסות לנשק נשיקה רטובה.. וזה מגעיל אותי כי אני לא נמשכת ולא יודעת מול מי אני עומדת באישיות, כן אף אחד לא הצליח להקסים אותי.. בדייט ראשון. זה גורם לי לחוסר מוטיבציה לצאת עם החורים כי לא נעימה הסיטואציה. הבעיה שאם אחכה למישהו שאני ארגיש תשוקה אליו זה יהיה נראה לי לנצח… למה אני ככה?? אני מוכרחה לציין שבגלל הקרבה המהירה אז זה גם גורם לי להיות יותר בררנית נניח מ��שהו מתחיל איתי אז יש אני חושבת על שיגע בי ואם זה מעורר בי סלידה עצומה אני מרגישה מעין בחילה … כל הנושא של הפרשות וריחות ושערות דוחה אותי.. אני גם ביקורתית לגבי עצמי שיהיה ברור.. למה אני ככה??
 אני מסתכלת על זוגות צעירים נשואים וחושבת לעצמי אם הייתי מסוגלת לשכב נניח אם אותו גבר או לצאת איתו והתשובה היא שלא
 למה רף המשיכה שלי בעייתי אני לא מחפשת חתיך או דוגמן אבל אם מדברים על תשוקה זה בעייתי כשנמצאים בדייט ולא בא להתנשק וכו'..