אני בת 20, יש לי חבר שנה ו- 9 חודשים. הוא החבר הראשון שלי והנשיקה הראשונה שלי.לאט לאט התקדמנו מבחינה מינית אבל נעצרנו לפני חדירה. בכל פעם שניסינו נכנסתי ללחץ, עצרתי אותו ולפעמים דחפתי אותו ממני.אני מאוד רוצה את זה ואני מבקשת ממנו להתנגד אלי ולנסות למרות שאני עוצרת אותו אבל זה לא מצליח, אני לא מצליחה להרגע ונכנסת ללחץ בכל פעם מחדש.לאחר כמה פעמים פשוט הפסקנו לנסות, הוא כבר לא מעוניין במין איתי, אין לו חשק והוא משוכנע שגם לעולם לא יהיה לו.כבר מעל לחצי שנה שאנחנו לא מנסים בכלל, וגם לפני זה אחת לכמה חודשים. סך כל הפעמים שניסינו לא עולה על 10.מבחינתי יש עוד טעם להמשיך ולנסות אבל הוא לא מעוניין. הצעתי שנפרד כי בעיניי מערכת יחסית ללא סקס היא לא ריאלית, למרות שכרגע זה לא מפריע לנו, אני מאמינה שבשלב מסויים זה כבר יהיה אחרת.הוא לא מוכן שנפרד כי הוא אוהב אותי והוא אומר שהוא מוכן לוותר על סקס. אני חושבת שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו ושמערכת יחסים כזאת לא תחזיק הרבה זמן.אני לא מסוגלת להשלים עם העובדה שלא ננסה יותר לעולם, אך אנחנו לא מוכנים להפרד כי אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה וחוץ מזה הכל מושלם.איך אפשר לגרום לו להמשך אלי שוב ולהתגבר על ה\"טראומה\"? איך אני יכולה להתגבר על הלחץ ועל הרפלקס הבלתי נשלט שלי לעצור אותו בכל פעם?תודה רבה.
שלום לענבל,
בוודאי שאין שום סיבה לוותר על מיניות במערכת יחסים, במיוחד בגיל צעיר כל כך. אולם אי אפשר להאשים את הבחור. את מבקשת ממנו להמשיך ולבצע חדירה על אף התנגדותך הפיזית. זה בוודאי מרגיש לו כמעט כמו אונס והוא לא מעוניין בחוויה הזאת. השאלה העיקרית כאן היא מדוע את מגיבה כפי שאת מגיבה. מעט לחץ והתרגשות זה נורמלי, אבל אם את לא מצליחה להתגבר על עצמך, מתנגדת פיזית ודוחפת אותו ממך, נשמע שיש כאן עניין עמוק יותר, שאותו כדאי לברר בטיפול.
אני תוהה מדוע את מציעה פרידה. האם את חושבת שתגובתך נובעת מבן הזוג הספציפי הזה ועם מישהי אחר תהיי יותר מוכנה לרעיון החדירה?
בכל מקרה, אני מאוד לא ממליץ לנסות לבצע חדירה בכוח. זה מתכון לצרות, גם מיניות וגם זוגיות. אני ממליץ לפנות לרופא סקסולוג ולהבין מהיכן נובע הקושי שלך.
אשמח להכיר אותך ולעזור.