אחת הדרכים הנפוצות ביותר לחיזוק דימוי הגוף הגברי היא עיסוק בפעילות ספורטיבית. ראשית החברה שלנו מקשרת בין גבריות לעיסוק בספורט. כמו כן, כשמתעמלים, בין אם בחדר כושר או במסגרת אחרת, הגוף מתעצב ונעשה שרירי יותר ו"גברי" יותר וכן מפריש סרוטונין שגורם להרגשת אושר, אנרגיה וחיוניות. בנוסף, השיפור בזרימת הדם ובסיבולת לב-ריאה המושגים בעקבות פעילות גופנית מסייעים בשיפור התפקוד המיני.
גברים בעלי דימוי גוף שלילי ורצון עז להפוך לשריריים עשויים לסבול מהערכה עצמית נמוכה, חרדה ודיכאון שמונעים מהם להתחיל להתעמל בגלל החשש מחשיפת גופם בפומבי או בגלל הישגיהם ההתחלתיים הנמוכים בתחום הספורטיבי. בניגוד לנשים, בחברה שלנו לא מקובל לשמוע מגברים על מה שמטריד אותם ביחס לדימוי הגוף שלהם. לכן גברים רבים מתייסרים בשתיקה, וחווים תחושות של בדידות, מצוקה, דיכאון וחרדה.
בנוסף, בדרך לגוף השרירי כמו בסרטים, גברים כאלה נמצאים בסיכון לשימוש בסטרואידים, שמלבד השפעתם השלילית על מערכת הלב וכלי הדם, הכליות, הכבד, ומערכת החיסון, גם גורמים לתופעות לוואי מיוחדות בגברים, ביניהן – התכווצות האשכים, ירידה בספירת הזרע, עקרות, צמיחת שדיים והגברת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית – שכולן, בוודאי, לא תורמות לתחושת הגבריות וההערכה העצמית של הגבר.
בקצה השני של הסקאלה נמצאים הגברים שמתמכרים לספורט ולכושר. הם מזניחים עבודה, לימודים וזוגיות כדי להתאמן, סופרים קלוריות ומתעסקים ללא הפסקה במראה החיצוני שלהם ושל אחרים. גבר שמגיע למצב כזה אולי נראה שרירי ומושך מבחינה חיצונית, אבל יספיקו לכל אישה כמה שעות במחיצתו להבין שהוא מעוניין בעצמו יותר מאשר בה. בקיצוניות הגבוהה ביותר, גברים מסוג זה עלולים לפתח הפרעות אכילה כדוגמת אנורקסיה או הפרעה הפוכה, שבה הם רואים את גופם כחלוש ושברירי ומנסים לאכול כמה שיותר כדי להעלות מסת שריר, אף שבמציאות הם כבר שריריים מספיק.
כפי שכבר אמרתי, פעילות גופנית היא מבורכת ויכולה לתרום רבות להרגשה הכללית, לבריאות ולדימוי גוף חיובי אולם מטרתה צריכה להיות בראש ובראשונה להכיר את הגוף שלנו, ללמוד לאהוב אותו ולהרגיש טוב יותר ובטוח יותר בעצמך כדי לשפר את הזוגיות והמיניות.