האם גם את אחת מהנשים המתקשה לפתוח את שעריה בפני עצמה? אולי בפני בני זוגה? 

האם גם את סובלת מכאב ופחד שמציפים אותך כל אימת שבן זוגך רוצה לגעת בך להיות איתך במגע אינטימי, מגע שיכלול בסופו של תהליך ״חדירה״ לתוכך?

נשים רבות בגילאים שונים (גילאי 17- עד אין סוף) מתלוננות לעיתים על כאב, חסימה, וחוסר יכולת לקיים מגע אינטימי קרוב. הסיבות לכך מגוונות: מנטילת גלולות, חוסר ידע על איבר המין הנשי, הגברי, מהם יחסי מין, פחדים מכאב של הפעם הראשונה, כאב ש״סיפרו״ עליו אחרות, אמונות מגבילות, דמיונות לא מציאותיים ועוד כהנה וכהנה.

ד. הוא בחור בשנות העשרים המאוחרות נמצא בזוגיות מזה 8 שנים עם ג.
מוזר אבל עדיין לא קיימו יחסי מין במובן המלא של העניין. היינו יש יחסי קרבה אולם ללא חדירה.
ד. רוצה… יוזם… ובת זוגו מסובבת את הגב, מתלוננת על עייפות, טרדות, כאב ראש, מחשבות רבות… והתוצאה היא ייאוש, חוסר רצון להמשיך ליזום, פגיעה באגו, כעסים, היעלבויות, חוסר הבנה, האשמות ומה לא. ג. חווה ריחוק מצדו ולעיתים נשארת ללא קירבה כלל מאחר והוא כבר מוותר. אולי פונה לפורנו אולי ימצא פתרונות אחרים.

לאחרונה אני פוגשת יותר ויותר בחורות, חלקן נמצאות בזוגיות מספר שנים ועדיין בתולות, אחרות, אמהות צעירות, נשים הסובלות מפחד מכאב. יש המגיעות לייעוצים שונים כמו גניקולוג, פיזיותרפיה, התעמלות מיוחדת ולא נמצא להן פתרון. במאמר זה אני רוצה לספר על דרך מופלאה אותה אני מציעה וחווה עם מטופלות ועם בני הזוג. מאחר ודמיון מודרך הוא אחד הכלים בהם אני עושה שימוש במספר נושאים בייעוץ המיני אני בוחרת גם בתחום זה טכניקה מהסוג הזה.

לפני מספר חודשים נכנסה לקליניקה בחורה בשנות העשרים לחייה. מעבר למראה המיוחד בו התברכה, לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה, עבודה מעניינת, העידה על עצמה כי אינה מסוגלת לקיים יחסי מין ועד היום היא בתולה. בברור ראשוני ומתוך תשובותיה חשתי כמה פחד וחשש יש בה בנושא היחסים. מעבר לכך תחושת הבושה בהשוואה לחברותיה שכבר התנסו ו ״עשו״ זאת ורק היא לא, החליטה שעליה לטפל בעניין.

הפלגנו למחוזות הדמיון המודרך, כשהיא מתארת גדר עשוייה מברזל עם חוטי תיל החוסמים את פתח הנרתיק.

הרגשת כובד שוררת בחדר.
אני איתה. שתינו בעיניים עצומות רואות את המקום הסגור הנעול.
מאחר ובעצמי חוויתי תהליכי דמיון מודרך בנושאים של חיים מוות מחלות קשות ועוד, ואני עדה לשינויים עצומים אותם ניתן להשיג, יכולתי להוליך אותה למקום בו אפשרה לעצמה לפורר את החסימה אותה יצרה בדמיונה. אותה יצירה שחסמה אותה הכבידה עליה ולא נתנה לה מנוחה. מקום בו הייתה חסימה יכול להתמלא שוב בחסימה אחרת כי פתחים מטבעם מתמלאים. לשאלתי מה תרצה ״ לשים״ במקום אותי התייל ענתה כי תרצה לשים שם פרח. בקשתי ממנה עד הפגישה הבאה להשקות להרוות את הפרח.

בפגישה הבאה לאחר שיחה על עמדות לגבי מין ומיניות יכולה היתה שוב בתהליך של דמיון מודרך ״ לקטוף״ את הפרח ולהשאיר את המקום פתוח.

הפגישה השלישית הייתה עבורי הפתעה משמחת. היא נכנסה לחדר ופניה קרנו. לשאלתי איך עבר השבוע ספרה כי קיימה פעם ראשונה בחייה יחסי מין והרגישה פשוט נפלא. מיותר לספר על הרגשתי. נוכחתי שוב להבין כמה הדמיון בא לעזרתנו בשעת צורך. הזכרתי לעצמי כי זה לא קסם… ואולי קצת כן?!ובכל זאת המציאות חזקה מהכל. זה קרה ובהנאה!

לפני כשלושה חודשים מתקשרת בחורה ומספרת שהיא בשנות העשרים המוקדמות של חייה. ח. נמצאת בזוגיות מספר שנים. הבעייה אותה מתארת וממנה סובלת היא פחד וכאב מקיום יחסי מין מלאים. המצב נמשך כבר שנים והשנה החליטו לטפל בעניין.
– האם הייתם כבר בטיפול?
– כן אך לא צלח. כאב. לא הסכמתי להמשיך בתהליך ההוא.

אני מסבירה כי הטיפול אצלי לא כרוך בכאב. אני מבינה שיש כאב פיזי. אולם למיטב הבנתי מקורו בפן הרגשי. בואו ונבין מה מקורו של הכאב, מה ניתן לעשות. ח. מסכימה. ח. ו ל. מגיעים בשעה בייעודה.
לאחר הכרות קצרה וראיון נרחב אני מבינה שבני הזוג (בשנות העשרים לחייהם) גרים יחד זה מכבר נמצאים בזוגיות כמה שנים והפחד מכאב ביחסי מין מלאים לא מאפשר לקיימם.  אני מספרת על דמיון מודרך ותוך כדי אני מרגישה מצידה אי נוחות קלה, אולי חוסר אמון, ספק לגבי הצלחת הטיפול.
-איך יתכן שהכאב לא אמיתי?
-הכאב ממש אמיתי אולם מקורו רגשי וכשנבין מקורו הרגשי ונעשה תהליך בדמיון מודרך המקום ירפא, התחושה תהיה טובה ובטוחה והכל יהיה מאפשר.

זו לא הפעם הראשונה בה אני עדה לספקות לגבי יעילותו של הדמיון המודרך. יש ואנשים אינם מודעים ליכולתו ועוצמתו של הדמיון. הרי אנשים נרפאים ממחלות כאב חרדות ומה לא כשמוכנים להתמסר לתהליך כזה.  ח. מסכימה להתחיל בתהליך בעידודו הרב של בן זוגה.

על מנת להמחיש כיצד דמיון מודרך עובד אני מספרת לשניהם סיפור מסוים ומבקשת שידמיינו אותו. שניהם מופתעים איך רגשותיהם משתנים בתהליך הסיפור. לאחר החוויה הזו אני יכולה להרגשתי להוביל אותה לתהליך הבא. בדמיונה רואה את פתח הנרתיק כפתח סגור בשער ברזל עבה עם מנעול ברזל מלופף בחוטי תייל. ( אני מציינת לעצמי כי כבר שמעתי על הגדר הזו במפגשים אחרים עם נשים אחרות). אני משמיעה את קולי וח. נכנסת לסוג של הרפיה… לאט לאט פותחת בדמיונה את שער הברזל ואני רואה את פניה מתבהרות נרגעות. בן זוגה יושב מביט ומעודד בשקט שלו בהבנה ובאמונה לגבי דמיון מודרך.

אני שואלת את עצמי האם פתיחת השער תחזיק מעמד עד המפגש הבא? שבוע עובר ואני סקרנית לפגוש את ח. ול. ל. מספר כי היא מאוד ספקנית והגיעה היום לפגישה כי הוא בקש.

– האם המקום נשאר פתוח?

לתחושתי ובגלל הספקנות הרבה בה חשה ח. יש מצב שנסגר מחדש. אכן נסגר שוב אם כי הפעם ללא גדרות התייל. אני מנסה להבין ולחשוף אילו תכנים רגשיים פחדים טראומות עשויות להיות קשורות לחדירה עד כדי כך שהפתח יהיה סגור ומסוגר ללא יכולת של אהוב להיכנס לשם. אכן עולים תכנים של פגיעה, אלימות ועוד. הסגירה כל כך ברורה והרצון לפתחה מובנת. אני מספרת שוב על יכולתו של הדמיון לשרותנו. מרגישה שעכשיו יש כבר יותר מוכנות ורצון להתקדם.

הפעם התהליך יותר מהיר. דלת הברזל הוסרה ואני מציעה במקומה להניח משהו אחר , יותר מאוורר. מניסיון וידע קודם אני מבינה שמקום פתוח נוטה להתמלא בתוכן אחר. היא בוחרת להניח שם פרחים. (מעניין, גם את זה כבר שמעתי… גדרות, שערים, הכל קשור לגבולות? כמה איסורים…)

יום הפגישה מגיע. היום אתחיל נגיעה בדמיון במקום שהיה נעול ומסוגר. לשמחתי המקום נשאר פתוח. (בתהליך אני מקליטה בטלפון שלה הרפייה ומצרפת לכך מוסיקה מהטלפון שלי כך שהיא מקבלת הרפייה ומוסיקה מובנות לתרגול היומי.) אני שוב מזכירה שכל התהליך יהיה בדמיון. אין מגע ממשי. אין כאב. תוך כדי ההרפיה שאנו מקליטות ח. מתבקשת להניח יד בדמיונה על איזור הפות. המוסיקה המלווה מאוד רכה האווירה שקטה ורגועה. לשאלתי אומרת כי היה לה נעים. תחושה טובה ומאפשרת. אני מבקשת ממנה לתרגל יום יום את הנחת ידה בדמיון. ח. מאוד ממושמעת. היא מספרת כי הצליחה לתרגל 4 פעמים השבוע. בפעמים אחרות קולי הרדים אותה. אני מרגיעה ומסבירה כי גם אם נרדמים תת המודע ״ עושה את העבודה״. אני משבחת אותה על העקביות. עבודה מסוג זה דורשת תרגול יום יומי על מנת שהתהליך יישא פרי. מאחר ותחמושתה טובה והיא מתחילה להאמין כי לדמיון יש באמת כח לשנות אנו מקליטות הרפייה נוספת. תוך עצימת עיניים השמעת מוסיקה אני מבקשת ממנה להכניס פרק אחד בזרת שלה לתוך הנרתיק. בדמיון. ההרפיה מאוד הדרגתית. הכל מאוד איטי עם חזרה על המילים שהכל לאט בסבלנות רק מה שמתאים בשקט. ח. מספרת שתוך כדי דבריי רפויה ויכולה. בבית, כך מספרת בשבוע שאחרי, חשה פעמיים התכווצות ומתח. אני מסבירה שהתהליך צריך להיות עוד יותר איטי.  אני משבחת אותה מאוד על ההתמדה האחריות והתרגול אותו עושה בדבקות.

במהלך הפגישות בקליניקה עולים נושאים שונים הקשורים לזוגיות. דימוי גוף… ריחות… היסטוריה אישית, זוגית, יחסים עם המשפחות ועוד ועוד. תוך כדי העבודה על פתיחות ופתיחת אזורים סגורים אני עדה ליותר רוגע, איפשור, תמיכה והבנת התהליך. משבוע לשבוע חלה התקדמות. בדמיון יכולה להכניס שתי אצבעות. התהליך עוצמתי ומרגש.  במקביל עולה נושא טעון לא פחות: אורגזמה.
מהי?
איך מרגישים אותה?
האם מותרת?
אפשרית?
הוא לי?
אני לאני?

כלומר על הדרך של פתיחת הנרתיק בדמיון הרוויחה משהו מהותי חזק שטלטל אותה בעוצמה רבה. הלימוד להגיע לאורגזמה ממקום מעצים חזק מרגש. נו, איזה תאור נוסף יש לאנרגיה המיוחדת הזו?!

אז היו תרגולים גם לגבי האורגזמה. הכל קרה מהר.  בפגישה הבאה ספרה על הנסיון לענג עצמה. עדיין לא היו רעמים ברקים ואורות מסנוורים, אולם בשבוע שאחרי זה קרה.

– פחדתי כבר שלא תשאלי… זה קרה נילי זה קרה…
-וואוו מרגישה שהפכתי לאשה…
-לא ידעתי שיש כאלו דברים
-לא ידעתי שאפשר לחוש כך
-להרגיש כך
-להיות בעוצמות האלו
-זה חזק.

התרגשתי ביותר. כן יש מקום גם להתרגשות שלי לאישור אלי על הדרך בה אני בוחרת להוביל אשה בתהליך כזה. המסע ממשיך.

עד כה יש עבודה בדמיון בלבד על הכנסת שתי אצבעות, ואורגזמה בעינוג עצמי. אני סקרנית לגבי ההמשך. האם להמשיך בתהליך הדמיון או להציע כבר יותר מכך. תוך כדי הפגישה מספר בן הזוג כמה גאה בה על התהליך המשמעותי אותו עוברת, על הרצון ההתמדה. אני בוחרת לשאול האם לדעתה ובתחושה שלה תוכל השבוע להכניס פרק אצבע עליון של הזרת לתוכה? במציאות וכבר לא בדמיון. בחיוך עונה לי כן. אכן זה קורה וללא כל התכווצות. כך בפגישות הבאות לומדת ומצליחה להכניס במציאות שתי אצבעות. כבר יכולה לגעת בעצמה ואפילו נהנית מכך.

באחת הפעמים מספרת על תחושתה לגבי העובדה שהוא במקום מצומצם ביחסי המין ( היינו מין ללא חדירה) ויש לה רצון עז לענג אותו ותוהה האם יכולה לאפשר לו כניסה לתוכה. אז הרצון כבר קיים.  אני מציעה לחכות. להרגשתי, דווקא בגלל או בזכות האיטיות נגיע לזמן הבטוח וזה יקרה ובצורה הטובה הנכונה ומספקת ביותר עבור שניהם. התהליך עדיין לא הסתיים.

נזכור כי לפני שלושה חודשים הגיעו אליי עם רצון לשנות״ סדרי עולם״ מבחינתם. שנים של זוגיות עם מין מרצה ללא שיוויון, ללא אורגזמה נשית, ללא יכולת להיכנס לנרתיק. אכזבות ויתור תסכול ועוד. לפני כשבוע לאחר שהתבקשה להמשיך ולתרגל הכנסת שתי אצבעות מספרת נרגשת: השבוע הכנסתי ויברטור. שתי האצבעות אמרו לי לא ובחרתי בויברטור. בהתחלה קצת אי נוחות ואח"כ ממש בסדר. החיוך היה ״שפוך״ על פניה. שאלות על גודלו ורוחבו של איבר המין הגברי עלו…

אני נרגשת מאומץ הלב, אמונה בתהליך, היכולת שלה לסמוך על עצמה.

נילי פירסט.

יש לכם שאלה? צריכים להתייעץ עם המומחים בקליניקה של ד"ר דריי? צרו איתנו קשר.